ההומאופתיה מאין

ד”ר סמואל האנמן (1755-1843) אבי ההומאופתיה, היה רופא גרמני.
תוך כדי עבודתו עם מטופלים, הבחין האנמן שהסימפטומים בשלם הגיעו לטיפול חוזרים ונשנים – גם אם קיימת הקלה זמנית – פעמים באותן מערכות ובמצב מתמשך של טיפול תרופתי, במערכות פנימיות יותר.

האנמן הבין שהגישה הקיימת ( הרפואה הקונבנציונלית) מביאה לדיכוי והשתקה של סימפטומים מבלי לרפא את האדם.
הטיפול בתרופות כימיות שניתן בזמנו וביימנו מטפל בכול סימפטום ומערכת בנפרד.
אין הסתכלות כוללת בתפיסה הטיפולית. לכול מערכת יש מומחה ואת הטיפול הספציפי לה.
אדם המתלונן על כאבים בקיבה יופנה לגסטרולוג , בבעיות בדרכי השתן פונים לאורולוג, המומחה יתאים טיפול תרופתי ספציפי לאיבר או המערכת.

האם קיים קשר בין הסימפטום ובין מערכות – פיזיות נפשיות – ומצבים אחרים אצל אותו אדם?
ההומאופת ינסה להבין את הקשר בין כול המערכות הרלוונטיות לאותו ביטוי סימפטומטי
ותשובתו – הטיפול ההומאופתי – ייתן מענה יישומי לכלל הבעיה.
.
חוסר שביעות הרצון המתמשכת, הוביל את האנמן לחפש גישה שונה שתוביל את האדם לריפוי ולא לדיכוי של סימפטום זה או אחר.
כול עוד האדם לא עבר שינוי של ריפוי, הסימפטומים יחזרו שוב ושוב.

הסימפטומים הינם תוצאות, ביטויים שונים של מחלה אחת.
האנמן חפש שיטה שתרפא את המחלה, במילים אחרות את האדם.
.
הריפוי ההומאופתי אותו גילה פיתח וחשף האנמן, הביא לנו כלים חדשים – התרופות ההומאופתיות – לריפוי.
האנמן הביא לשינוי מהותי בתפיסת מושג הבריאות.

לפרטים נוספים

נגישות