התקפות זעם

התקפות זעם או בלשון ההורים: התפרצויות, קריזות, כאילו “שד” יוצא מהילד, הן תופעה שמאוד מקשה הן על הילד/ה, הן על ההורים והסביבה בכלל.
כמובן שלילד/ה הכי קשה. הם ממש סובלים מזה וזה מקשה את האינטראקציה בינם ובין הסביבה, זה יכול להיות אנשי צוות בגן, בבית הספר או הילדים בכיתה.
היום יותר מהעבר המערכת מאוד מקשה על ההורים, והרבה פעמים ההורים נמצאים תחת לחץ מאנשי המערכת לתת לילד/ה “משהו” להרגעה.
רוב ההורים מודעים לתופעות הלוואי של התרופות הכימיות ומנסים קודם לכן טיפול רגשי.
אפשר לטפל בביטויי זעם אלו בדרך התנהגותית. למשל על ידי שליטה וניהול כעסים, ואפשר להביא לשיפור מסוים.
מניסיוני השיפור יהיה מוגבל וזמני.
התקפות זעם בילדים יכולות לנבוע מסיבות שונות, ואלו צריכות להיות מטופלות.
להומאופתיה יכולת לטפל בסיבות שדוחפות לביטויי האלימות .
כשהן מטופלות התקפות הזעם יורדות כליל.

סיפור מקרה

אורי בן 9

אורי, בן ה-9, הגיע אלי לטיפול, לאחר מספר מקרי אלימות בבית הספר.
הוא נמצא על סף השהייה.
ההורים מתוסכלים, מספרים: “זה התחיל לפני כמה חודשים .הגיע מבית הספר, אמר שהעליבו אותו בכיתה.
מאותה נקודה התפרצה תוקפנות חזקה. בבית הספר, הופך שולחנות זורק ספרים, מאיים על ילדים.
בבית לא מפסיק לצרוח וכול הזמן חוזר “וטוחן”, מה עשו לו בבית הספר: נעשה לו אי צדק והילדים צריכים להיענש.
ככה לאורך כול היום צעקות וחזרה על אותם משפטים. לא מצליח להשתחרר מזה, נכנס להתקפות של טירוף מסתובב בין החדרים וצורח.
זה כבר כמה חודשים שהמצב הולך ומחמיר.

בקליניקה בשיחה נפרדת אתו סיפר ” שהילדים צוחקים עליו, נעלב מרגיש מושפל.”
שבועיים בערך אחרי שהכול התחיל הרגיש שהצוואר תפוס. ושרירי הרגליים כואבים.

הותאמה תרופה הומאופתית .הדבר הראשון שהשתפר מידית אלו הן התפרצויות האלימות והצרחות. הפסיק להסתובב בשאגות בבית.
בהמשך תהליך הריפוי נבנה יותר בטחון עצמי כתוצאה מכך ירדה הרגישות הגבוהה מידי לפגיעות והעלבות.
החלה אינטראקציה טובה עם הילדים. מעגל פעילותו הורחב וכאבי השרירים והצוואר עברו.
ההורים הגיעו אלי “רגע” לפני שכמעט לקחו תרופה פסיכיאטרית שהמערכת החלה ללחוץ עליהם לתת.
שלא כמו תרופה פסיכיאטרית (שהייתה אילו ניתנה ואולי מרגיעה ) אשר משתיקה את הסימפטום, הטיפול ההומאופתי טיפל בשורש הבעיה. כתוצאה מכך נבנה בטחונו העצמי של הילד ומידת הרגישות והפגיעות הובאו למקום מאוזן יותר ומכאן הרגיעה.

והעיקר התפישה הפנימית שלו – למשל איך הוא רואה את עצמו ביחס לסובב אותו – השתנתה.
ברגע שפרמטרים אלו השתנו יכול היה להשתלב בטוב יותר בעולמו, להירגע להפסיק ל”טחון” ולקשור קשרים חברתיים ועוד…

לא היה צורך לשנות את סביבתו – כיתה בית ספר – השינוי התרחש בו, תפישתו את המציאות השתנתה ואפשרה לו הסתכלות פרופורציונלית הנכונה לו.
ברגע שפרמטרים אלו השתנו, יכול היה להירגע, להשתלב טוב יותר וליצור קשרים חברתיים.

לפרטים נוספים

נגישות